על היוצרת: כוריאוגרפית, במאית, רקדנית, מורה למחול ומנהלת אומנותית. גדלה בעוטף. כיום מתגוררת באזור ירושלים. בעבודותיה, יוצרת סינתזה בין התרבות המזרחית לזאת המערבית הבאים לידי ביטוי ביצירת מחול עם שפה הבעתית של תיאטרון מחול, בעלת משמעויות רבות, בתמהיל ישראלי עכשווי. עבודותיה עוסקות בעיקר בנושאים מגדריים, פילוסופיים ופנטסטיים.
בין יצירותיה הקודמות בתיאטרון מחול: 'הנשים היושבות על שפת הבאר'(מופע באורך מלא), 'חמסין'(מופע באורך מלא), 'מים ואהבה', 'הפסקת אש', 'מסע', 'מבטן הדרקון'.

על היצירה: מופע יחיד שמביא את היכולות הסיפוריות והתנועתיות של היוצרת והמבצעת לירון בן יעקב לבמה בצורה אינטימית.

בהיותי בת 6 קיבלתי מתנה, יומן קטן וורוד ועליו ציור של אלף, הדמות החייזרית מהסדרה של שנות ה90 ועליה מנעול קטן. לא ידעתי אז עדיין לכתוב, ובדף הראשון זהו כתב ידה של אחותי שהוכתב על ידי, בדף השני כבר כתובים בכתב חרטומים של ילדה קטנה שמעלה על הדף את מה שהיא עדין לא מבינה. יומן של ילדות היה בסופו של דבר אמור להסתיים, אך זה מעולם לא קרה . הדפים התמלאו, כתב היד השתנה משנה לשנה. מחברות ועוד מחברות, סגורות, חתומות ונעולות במגירה. זה היה הבית, המילים על הדף, לא ערוכות, לא מושחזות, משתנות ביחד עם המשברים והווית החיים. אף פעם לא חשבתי לעשות עם זה משהו, פשוט אהבתי לכתוב. זה היה שלי ועבורי בלבד. ברבות השנים אחי נהיה סופר ותסריטאי וזה היה ברור לי שזה נגמר עבור. אז… שנים אחר כך הריקוד נכנס לחיי בסערה ועם חיוך ממזרי ואמר "בואי נקפוץ"…. מופע יחיד שמביא את כל היכולות הסיפוריות והתנועתיות של היוצרת והמבצעת לירון בן יעקב לבמה בצורה אינטימית.

השתתפות קהל: אין.

על השיחה עם האמנית: שיחה על תהליך היצירה של הכוריאוגרפית והסיפור הלא שגרתי שלה כיצד הפכה לרקדנית ואז כוריאוגרפית בגיל מאוחר יחסית.

צרכים טכניים: 30 דק' זמן חזרות לפני המופע, חלל למופע נקי מרהיטים מלבד כיסאות לקהל הצופים, מרחב מינימלי לריקוד ומערכת סאונד עם חיבור בלוטות' או AUX.

תמיכות: האמנית נתמכת ע"י יעל – בית ליוצרי מחול ופרפורמנס עצמאיים בירושלים